נזכיר כי בחודש יולי חל מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי בגין רווחי הון ממכירת מניות וניירות ערך נסחרים שנמכרו במחצית הראשונה של שנת 2026 ולא נוכה מהם מס (כגון רווחי הון ממכירת ניירות ערך בבורסה בחו"ל) ותשלום מקדמה על חשבון המס שחל.

חשוב לדעת כי הדיווח החצי-שנתי נעשה על דרך מסירת הודעה מפורטת לפקיד השומה הרלוונטי הכוללת: חישוב הרווח שצמח (תמורה, רווח, עלות, הפסדים שקוזזו), המס שחל ותשלום המקדמה לפי החישוב.

לקוח יקר- שים לב

אפשרות הגשת דיווח מקוצר על הכנסות פסיביות מחו"ל לשנת 2025 במקום דוח מס מלא מסתיימת בקרוב ( עד תום אפריל 2026).

ככלל, כל תושב ישראל שהייתה לו הכנסה בשנת מס חייב להגיש דוח שנתי למס הכנסה. גם שכיר חייב להגיש דוח מס מלא בישראל ככל שיש לו הכנסות ורווחים בחו"ל – למרות ששכירים פטורים בדרך כלל ממס אם המעסיק ניכה להם מס ושכרם אינו עולה על תקרה שנקבעה בחו"ל.

היינו, כאשר ליחיד יש הכנסה פסיבית שהופקה מחוץ לישראל – למשל ריבית מפיקדון בבנק זר, דיבידנד ממניה זרה, רווח הון ממכירת ני"ע זר, שכר דירה מנכס בחו"ל– חלה עליו חובת דיווח ותשלום מס בישראל.

כדי להימנע ממצב שבו יחידים כאלה נאלצים להגיש דוח שנתי מלא רק בשל הכנסה פסיבית קטנה, קבע המחוקק מסלול מקוצר: הגשת טופס 5329ב ותשלום באמצעות שוברי מקדמה- בהתקיים תנאים בחוק. דרך הדיווח המקוצר הזה ניתן להימנע מהגשת הדוח השנתי המלא ופתיחת תיק ברשות המס.

התשלום מבוצע בשיעורי מס קבועים לפי סוג ההכנסה: 25% על ריבית מאיגרות חוב ומפיקדונות; 15% על דיבידנד שמקורו בניירות ערך זרים הנסחרים בבורסה; 25% (ולבעל מניות מהותי – 30%) על דיבידנד מחברה זרה שאינה נסחרת; ו-35% על הכנסות משכירות ומפרסים.

חשוב לדעת שבמסלול זה לא ניתן לקזז הוצאות, הפסדים או זיכויים – למעט פחת על נכס מקרקעין בחו"ל.

המועד לביצוע:

עבור הכנסות פסיביות מחו"ל שהופקו בשנת 2025 – מועד התשלום האחרון הוא 30.4.2026. איחור בתשלום שולל את הזכאות למסלול המקוצר ומחייב הגשת דוח שנתי מלא. על כן, ככל שהינך מעוניין בניצול מסלול זה יש לבצע את הדיווח והתשלום עד סוף אפריל 2026.

המשמעות המעשית

מי שיש לו הכנסות פסיביות מחו"ל ורוצה להקל על הליך הדיווח, כדאי לו לבחון אם הוא עומד בתנאי הכניסה למסלול המקוצר. הבחירה במסלול חוסכת את טרחת הדוח השנתי המלא, אך מחייבת עמידה דווקנית במועדים. מנגד, כאשר ליחיד יש הפסדים להעביר מחו"ל, הוצאות משמעותיות או זיכויי מס זר שלא ניתן לנצלם במסלול זה (למשל על הכנסות משכירות או פרסים) – ייתכן שדווקא הגשת דוח שנתי רגיל תניב לו חיסכון במס.

האמור אינו יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ ספציפי ומהווה אך ורק מידע כללי. ניתן לפנות למשרדנו ליעוץ מקצועי ספציפי.

שנת המס 2025 הסתיימה רשמית, וחלון הזמן להגשת הדוחות השנתיים לרשות המיסים. התארגנות מוקדמת היא חשובה לצורך עמידה בלוחות הזמנים, הבטחת דוחות נכונים ומיצוי של כל הטבות המס והניכויים המגיעים לכם על פי חוק.

כדי להגיע מוכנים לשלב הגשת הדוח, עליכם להתחיל כבר כעת בריכוז האסמכתאות והמסמכים הרלוונטיים עבור כלל ההכנסות שלכם במהלך השנה החולפת.

רשימת המסמכים העיקריים שיש לרכז:

• לשכירים: טופס 106 מכל המעסיקים שעבדתם אצלם במהלך שנת 2025.
• לעצמאיים: ריכוז הכנסות עסקיות (מחזורים), דוחות רווח והפסד, וחשבוניות הוצאה שהוצאו במהלך השנה.
• הכנסות משוק ההון: אישורים שנתיים מהבנקים ומהמוסדות הפיננסיים (טופסי 867) המרכזים רווחים והפסדים מניירות ערך, ריביות ודיבידנדים.
• הכנסות מחוץ לישראל: אישורים על הכנסות שהופקו בחו"ל, תשלום מס זר, נכסים זרים או חשבונות בנק המוחזקים מחוץ לישראל.
• אישורים על הפקדות וזיכויים: אישור שנתי מקופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וביטוחי חיים, וכן קבלות על תרומות למוסדות מוכרים (לפי סעיף 46).
• בדיקת ביצוע פעולות/עמדות החייבות בדיווח ספיציפי לפי פרסומי רשות המס לשנת 2025- ראה רשימת עמדות חייבות דיווח 2025.

מי חייב בהגשת דוח? חשוב לזכור כי חובת הדיווח אינה חלה רק על בעלי עסקים. קיימים מקרים רבים בהם גם שכירים או בעלי הכנסות פסיביות מחויבים בהגשת דוח שנתי (למשל עקב רף הכנסה מסוים, בעלות על נכסים בחו"ל ועוד). אם אינכם בטוחים האם חלה עליכם חובת הגשה השנה, אנו ממליצים לפנות אלינו לבדיקת סטטוס מקצועית או להשתמש בסימולטור זה.

אנו מזמינים אתכם להעביר אלינו את המסמכים הנדרשים בהקדם האפשרי. טיפול מוקדם יאפשר לנו להכין את הדוח בצורה יסודית ולמנוע לחץ של הרגע האחרון מול רשויות המס.

סיכום: שנת המס 2025 הסתיימה ומועד הדיווח באפריל מתקרב. יש להתחיל באיסוף טפסי 106, ריכוזי הכנסות עסקיות, אישורי בנקים ומסמכים על הכנסות מחו"ל. מומלץ לפנות אלינו כבר עכשיו להכנת הדוח או לבדיקת חובת הדיווח שלכם.

הבהרה: מאמר זה נכתב למטרות אינפורמטיביות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת מקצועית. בכל מקרה ספציפי יש להיוועץ עם איש מקצוע מוסמך. ניתן לפנות אלינו בכל עניין בנושא זה לצורך בחינת המקרה האישי שלכם.

פורסמה הצעת חוק דרמטית לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 285) – מיסוי רווחים מקריפטו גם אחרי רילוקיישן וניתוק תושבות. לעיון בהצעה לחץ כאן.

השינוי המשמעותי ביותר נוגע לסעיף 89(ב) לפקודה, הקובע מתי רווח הון ייחשב ככזה שהופק בישראל. לפי ההצעה, רווח מנכס דיגיטלי ימוסה בישראל אם המוכר היה תושב ישראל במועד רכישת הנכס (או תושב חוץ בשליטת תושב ישראל).

הערה קריטית למבצעי רילוקיישן ומחזיקי קריפטו

הוראת התיקון לסעיף 89(ב) מהווה "פצצת מתקתקת" עבור ישראלים שעזבו את הארץ. לפי הנוסח המוצע, אם הייתם תושבי ישראל ביום הרכישה, ישראל תטען לזכות מיסוי על רווח ההון במועד המימוש, גם אם במועד המכירה כבר אינכם תושבי ישראל מזה שנים. קביעה זו לא רק מגדירה את נתח המס הישראלי אלא אף עלולה לגרום לכפל מס עם מדינת התושבות החדשה שעלולה לדרוש מס על אותו רכיב רווח.

על כן, חשוב להדגיש: מי שמחזיק בביטקוין או בנכסים דיגיטליים אחרים ועבר (או מתכנן לעבור) רילוקיישן לחו"ל, חייב לבחון בכובד ראש את הקדמת מכירת הנכסים לפני החלת החוק, או לחילופין, לדרוש החלת "מס יציאה" (ניתוק תושבות לצורכי מס) לפי שווי הנכס ביום העזיבה. פעולה זו עשויה להיות קריטית כדי למנוע מצב שבו רשות המיסים בישראל תדרוש מס על מלוא רווח ההון שנצבר לאורך שנים, רק בשל העובדה שהייתם תושבי ישראל במועד הרכישה המקורי או למנוע/לצמצם כפל המס.

יובהר כי האמור לעיל מהווה סקירה כללית בלבד של הצעת החוק ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת מקצועית. מאחר שתחום המיסוי בנכסים דיגיטליים הינו מורכב ומשתנה, יש להיוועץ באנשי מקצוע טרם נקיטת פעולות. ניתן לפנות למשרדנו לצורך בחינת השלכות המס במקרה הפרטני שלכם.