סוגיה זו נדונה בפסק דין ע"מ 8188-01-23 זמיר פלדמן נ' פקיד שומה עפולה שנסקור להלן – להורדת פסק הדין לחץ כאן.

רקע והקשר

סעיף 119א לפקודת מס הכנסה מאפשר לרשות המסים "להרים מסך" במקרים מסויימים  ולגבות חוב מס של חברה ישירות מבעל השליטה שלה וזאת בנסיבות מיוחדות שנקבעו באותו סעיף. אחת החלופות שבסעי (סעיף 119א(א)(3)) קובעת חזקה לפיה כאשר לחברה חוב מס סופי והיא התפרקה או הפסיקה את פעילותה בלי לשלמו, רואים את נכסיה כאילו הועברו לבעל השליטה ללא תמורה — והנטל עליו להוכיח אחרת.

באותו מקרה חברת "פז פלדה" שבבעלות המערער פסיקה פעילות ב-2013 והתפרקה ב-2022, כשעדיין קיימת לה יתרת חוב מס. אבל בספרי החברה רשומה לבעל המניות יתרת חוב על סך  של כ-2.69 מיליון ₪ (היינו- סכום שהוא חייב לחברה). על כן, פקיד שומה חייב את המערער אישית בחוב המס שלה (כ-1.37 מיליון ש"ח).

טענות המערער:

המערער טען כי חלה התיישנות וזאת מאחר, ולטענתו, הרשות ידעה על הפסקת הפעילות כבר ב-2014 ופעלה רק ב-2022. בית המשפט קבע שתקופת ההתיישנות לגביית חוב מס נותרה שבע שנים, ושלא הוכח כי הרשות ידעה על הפסקת הפעילות לפני 2017 . על כן, פסק בית המשפ כי החוב לא התיישן.

טענה נוספת הייתה כי בפגישה שקיים המערער עם רשות המס בשנת 2017 הרשות ויתרה על חוב החברה תמורת תשלום הקנסות המנהליים בלבד. בית המשפט דחה זאת וקבע כי סיכום הפגישה לא תיעד ויתור כלשהו, ואין זה סביר שהרשות תמחל על חוב של מיליוני שקלים תמורת קנס זניח.

המערער גם טען כי אין בפועל יתרת חובה. גם טענה זו נדחתה. בית המשפט קובע כי דוחות חתומים מהווים ראיה לנכונותם, והמערער לא הרים את הנטל הכבד הנדרש לסתירתם — בין היתר משום שלא זימן לעדות את רואה החשבון שערך אותם.

מסקנות:

פסק הדין ממחיש עד כמה קשה לבעל מניות לחמוק מחיוב אישי לפי סעיף 119א כאשר רשומה לו יתרת משיכות. ראוי לתת את הדעת לכך שיתרת חובה צוברת בספרי החברה עלולה להפוך לחבות אישית; שדוחות חתומים כובלים את בעל המניות; ושטענות בעל-פה על הסדרים מול הרשות חסרות ערך ללא תיעוד בכתב.

האמור אינו יעוץ ואינו מחליף יעוץ ספציפי ומהווה אך ורק מידע כללי. ניתן לפנות למשרדינו ליעוץ מקצועי ספציפי.