פורסם ביום 17/04/2026
חוק לעידוד השקעות הון| מיסוי חברות| מס הכנסה

זכאות חברה שמוכרת בחו"ל דרך חברה זרה וזכאות חברה שמייצרת עבור חברה זרה להטבות בחוק לעידוד השקעות הון

בקצרה: החלטת מיסוי חדשה מס' 2801/26 שדנה בשאלה האם מכירת מוצרים טכנולוגיים דרך חברת הפצה זרה קשורה פוגעת בהטבות המס לפי החוק לעידוד השקעות הון והאם יצור עבור חברת האם הזרה מזכה החברה הישראלית בהטבות כחברה יצרנית וענתה בחיוב- בתנאים מסויימים.

שאלות אלו נדונה בהחלטת מיסוי חדשה מס' 2801/26 – ייחוס הכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף" לנכסים טכנולוגיים – להורדת ההחלטה לחץ כאן

רקע והקשר

חוק לעידוד השקעות הון מעניק הטבות מס משמעותיות לחברות תעשייה עתירות ידע, הפועלות בישראל, לרבות חברות טכנולוגיה ותוכנה כמו חברות SAAS. מסלולים אלה מאפשרים שיעורי מס חברות מופחתים (7.5% או 12%, בהתאם לאזור) על הכנסה טכנולוגית – כלומר הכנסה שנובעת מנכס לא מוחשי מוטב, כגון פטנט או תוכנה בבעלות החברה.

אחת השאלות המורכבות שעולות בפרקטיקה היא כיצד לסווג את מלוא ההכנסות של חברה טכנולוגית בעת שהמכירות נעשות דרך חברות הפצה בחו"ל. החשש המרכזי של רשות המיסים הוא שחלק מההכנסה בעצם "משויך" לפעילות שיווקית או למותג – מה שמכונה "נכס שיווקי" – ולא לטכנולוגיה עצמה, ולכן אותו חלק לא זכאי להטבה. הכרעה זו קריטית, שכן ייחוס הכנסה ל"נכס שיווקי" עלול לשלול הטבות מס על נתח משמעותי מרווחי החברה.

במקרה דנן, הכנסות החברה הישראל נבעו משני אלה:

1.     ממכירת המוצרים בחו"ל (ציוד רפואי מתקדם למוסדות ובתי חולים)  דרך חברות הפצה זרות קשורות (המוצרים נמכרים לחברות ההפצה בקבוצה וחברות ההפצה מתקשרות עם הלקוחות.

2.     ממתן שירותי ייצור לחברת האם הזר שמתבסס על ידע וקניין רוחני של חברת האם הזרה (החברה מעניקה שירותי ייצור לחברת האם במודל קוסט פלוס).

ההכרעה – מה נקבע בהחלטה

רשות המיסים אישרה שלוש קביעות מרכזיות:

ראשית, המפעל הוכר כ"מפעל טכנולוגי מועדף" לפי סעיף 51כד לחוק.

שנית, ההכנסות ממכירת המוצרים סווגו במלואן כ"הכנסה טכנולוגית" ו"הכנסה מועדפת", וזאת מבלי לייחס חלק מההכנסה ל"נכס שיווקי". הקביעה נשענה על חמישה תנאים מצטברים: המכירה נעשית ללקוחות מוסדיים (B2B) ולא לצרכן הקצה, הקשר עם הלקוחות מתבסס על מפרטים טכניים ולא על מיתוג, ההפצה מתבצעת דרך חברות קשורות בקבוצה, הוצאות השיווק של החברה זניחות ופעילות השיווק שלה שולית.

שלישית, ההכנסות משירותי הייצור שמעניקה החברה לחברת האם יוחסו במלואן לפעילות הייצור ונחשבות "הכנסה מועדפת" – אף על פי שהקניין הרוחני שבבסיס הייצור שייך לחברת האם הזרה.

על מי זה משפיע? חברות טכנולוגיה ישראליות שמוכרות מוצריהן בחו"ל לא בצורה ישירה אלא דרך חברת הפצה וחברות שבסך הכך מעניקות שירותי יצור לחברות זרות  על בסיס קניין ו IP שלהן.

מה כדאי לבדוק? חברות במודלים דומים צריכות לבחון האם מתקיימים אצלן אותם מאפיינים – שיווק שולי, לקוחות מוסדיים, מכירה מבוססת מפרט טכני – ולשקול פנייה להחלטת מיסוי מקדמית כדי למסד את הוודאות לגבי שיעור המס החל. מומלץ לבצע מיפוי מדויק של מבנה ההוצאות והפונקציות בחברה, שכן אלו הנתונים שעליהם מתבססת רשות המיסים בבחינת ההכנסה המוטבת.

האמור אינו יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ ספציפי ומהווה אך ורק מידע כללי. ניתן לפנות למשרדנו ליעוץ מקצועי ספציפי.

 

Scroll to Top