החטיבה המקצועית ברשות המסים פרסמה לאחרונה את החלטת מיסוי 7117/25, המהווה אבן דרך משמעותית עבור חברות הפועלות תחת משטר המס של "מפעל טכנולוגי מועדף" במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. החלטה זו עוסקת בסוגיה המורכבת של ייחוס הכנסות טכנולוגיות לקניין רוחני (IP) והתנאים המאפשרים לייחס את מלוא ההכנסה לנכס הטכנולוגי, מבלי להידרש לפיצול ההכנסה לטובת רכיבים שיווקיים.
הרקע והאתגר המיסויי בייחוס הכנסות
חברות טכנולוגיה השואפות למקסם את הטבות המס הניתנות למפעל טכנולוגי מועדף, נתקלות לעיתים קרובות בדרישה להפריד בין מקורות ההכנסה שלהן. רשות המסים יוצאת לרוב מנקודת הנחה כי הכנסה של חברה אינה נובעת אך ורק מהטכנולוגיה, אלא גם מנכסים לא מוחשיים שיווקיים, כגון מותג חזק, מוניטין עסקי או רשת קשרים ענפה.
במקרים כאלו, החברה נדרשת לבצע פיצול (Allocation): רק החלק המיוחס לקניין הרוחני הטכנולוגי (כמו קוד תוכנה או פטנט) זוכה לשיעורי המס המוטבים, בעוד החלק המיוחס לרכיב השיווקי ממוסה בשיעור מס חברות רגיל. החלטת המיסוי הנוכחית מגדירה את הנתיב שבו ניתן להימנע מפיצול זה ולייחס 100% מההכנסות ל-IP הטכנולוגי.
המקרה הנדון: חברת תוכנה מקבוצה רב-לאומית
החלטת המיסוי ניתנה בעניינה של חברה פרטית תושבת ישראל, העוסקת בפיתוח תוכנות מתקדמות המיועדות לקישוריות בין מסדי נתונים מורכבים. החברה פועלת כחלק מקבוצה גלובלית, כאשר המודל העסקי שלה מבוסס על פיתוח בישראל והפצת המוצרים ללקוחות קצה באמצעות חברות הפצה קשורות הפועלות מחוץ לישראל.
במסגרת ההחלטה, אישרה רשות המסים שתי קביעות יסוד:
מפעל תעשייתי: פעילות פיתוח התוכנה של החברה עונה על ההגדרה של "מפעל תעשייתי" לפי סעיף 51 לחוק.
הכנסה טכנולוגית: ההכנסות המופקות ממתן זכות שימוש בתוכנה ומשירותים נלווים מבוססי תוכנה, נחשבות כ"הכנסה טכנולוגית" לפי סעיף 51כד לחוק.
התנאים המצטברים לייחוס מלא ל-IP
לב העניין בהחלטה זו הוא הקביעה כי לחברה אין "נכס לא מוחשי שיווקי" מהותי הדורש הקצאת רווחים. רשות המסים אימצה את עמדת החברה לפיה כלל ההכנסה נובע מהנכס הטכנולוגי, וזאת בהתבסס על עמידה בארבעה תנאים מצטברים המשמשים כמבחן להיעדר נכס שיווקי:
קהל יעד עסקי (B2B): לקוחות הקצה של החברה הם גופים עסקיים, ארגונים ומוסדות (Business to Business), ולא הצרכן הפרטי בשוק הקמעונאי.
תהליך קבלת החלטות טכני: בחירת הלקוחות במוצר מתבססת על פרמטרים אובייקטיביים ומקצועיים כגון מפרט טכנולוגי, פונקציונליות המערכת, פתרונות הנדסיים ושיקולי עלות-תועלת, ולא על בסיס נאמנות למותג או מוניטין.
המוצר כחלק מפתרון אינטגרטיבי: התוכנה שפיתחה החברה מוטמעת בתוך פלטפורמה טכנולוגית רחבה יותר של הקבוצה. היא מוצעת ללקוחות כחלק מחבילת פתרונות משולבת יחד עם מוצרי חברת האם.
פעילות שיווק מינימלית: החברה הישראלית עצמה אינה משקיעה משאבים משמעותיים בשיווק. פעילות השיווק הישירה שלה מוגדרת כשולית, והוצאותיה בתחום זה זניחות ביחס למחזור הפעילות.
סיכום
החלטת מיסוי 7117/25 מספקת ודאות חשובה לחברות טכנולוגיה הפועלות במודל B2B ומהוות חלק משרשרת ערך קבוצתית. הקביעה כי ניתן לייחס 100% מההכנסה הטכנולוגית לתוכנה שפותחה, ללא צורך בפיצול מלאכותי לרכיבי שיווק, מותנית בהוכחת דומיננטיות טכנולוגית מוחלטת ופעילות שיווקית זניחה של החברה המפתחת.
יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת מקצועית, ואין בו כדי להחליף ייעוץ פרטני המותאם לנסיבות המקרה הספציפי. מדובר בסקירה כללית בלבד. הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לצורך בחינת זכאותכם להטבות מס ולקבלת ליווי מקצועי מול רשות המסים.