שאלה זו נדונה לאחרונה  על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"מ 43029-12-21ברוך קוגן ואח' נ' פקיד שומה אשקלון- להורדת פסק הדין לחץ כאן.

רקע והקשר

פסק דין זה התייחס להגדרת חברת בית בעיקר, אך שם גם עלתה השאלה של חיוב במס בגין מחילת חוב ושאלת הטלת קנס גרעון.

בית המשפט דחה הערעור בשתי השאלות העיקריות, אך דווקא קיבל טענות המערערות בתי נקודות אלה.

הסוגייה היא שחברה העבירה נכס לחברה קשורה אך במקום שהחברה המקבלת תשלם עבור הנכס היא זקפה יתרת זכות לטובת בעל המניות של החברה המעבירה. היינו, נוצר רישום חשבונאי של זיכוי ולא תשלום בפועל.

פקיד השומה ביקש להוסיף הכנסה ממחילת חוב לפי סעיף 3(ב)(1) לפקודה, מהטעם שהחברה דיווחה למיסוי מקרקעין על שווי רכישה של 1,860,000 ₪ אך לא הוכיחה ששילמה את הסכום בפועל; היתרה בכרטסת ההנהלה הועברה ליתרת הזכות של בעלי המניות – דבר שמהווה מחילת חוב לגישתו.

נציין כי מחילת חוב עלולה להציף חבות במע"מ מכוח סעיף 12 לחוק מע"מ ולא רק להכנסה החייבת במס הכנסה.

בית המשפט דחה גישה זו. בית המשפט מצא כי בנסיבות שלפניו לא הוכחה מחילה אמיתית – אלא ביצוע פעולה חשבונאית של המרת חוב בין־חברתי לחוב לבעלי המניות, מהלך שאין בו "ויתור" של הנושה. מאחר שעמדת פקיד השומה לא ביססה את היסוד המהותי של מחילה (ויתור על החוב), שלילת ההכנסה אינה מוצדקת ויש להפחיתה מהשומה.

היינו, אין די בעובדת אי התשלום להוכחת מחילת חוב. על פקיד השומה להוכיח את היסוד המהותי, ולא להסתפק בקושי ראייתי באשר לתשלום בפועל. רישומי המרה של חוב בין־חברתי ליתרת בעלי מניות אינם בהכרח "מחילה" החייבת במס.

קנס הגירעון
כמו כן, פקיד השומה ביקש להטיל קנס הגירעון בשיעור 15% על המערערים. כבוד השוטפת יעל ייטב  תוך שהיא מַפנה, בין היתר, לפסקי-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ר.מ. שביט מבנים (ע"א 1134/11) ובעניין יינות ביתן (ע"א 3454/21) דחתה טענה זו של פקיד השומה.

לדבריה, לאור הנסיבות יש לראות במחלוקת בעניין חברת הבית, במיוחד על רקע הפער בין שיעורי המס המוטלים על השקעה במקרקעין באמצעות חברה, כמחלוקת כנה, שמקורה בעמדה לגיטימית של המערערים, ועל כן לא מדובר בהתרשלות המצדיקה הטלת קנס גירעון.

האמור אינו יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ ספציפי ומהווה אך ורק מידע כללי. ניתן לפנות למשרדנו ליעוץ מקצועי ספציפי.