שאלת התושבות בביטוח לאומי והזכאות לקצבאות ביטוח לאומי לשוהים בחו"ל נדונה לאחרונה על ידי בית הדין האזרוי לעבודה בתל אביב בפסק דינו ב"ל 39753-06-22 ו-ב"ל 58150-05-22 רוזוליו אהרונסון ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי.

להלן סקירה קצרה של עיקרי אותו פסק דין.

רקע והקשר

חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו "תושב ישראל, ולכן נקבע בפסיקה מבחן "מירב הזיקות": בודקים היכן מצוי מרכז חייו של אדם, הן בהיבט האובייקטיבי (מקום המגורים, נכסים, משפחה, פעילות כלכלית, זמן שהייה בארץ) והן בהיבט הסובייקטיבי (כוונתו וכיצד הוא תופס את מרכז חייו). שלילת תושבות פוגעת בזכאות לקצבאות, ובמקרה זה הופסקה לתובעת קצבת אזרח ותיק.

בני הזוג גרו בארה"ב לצורכי עבודה בין 2008 ל-2016. בשנת 2017 רכשו סירת מפרש ויצאו לשייט ברחב העולם עד לשנת 2019. בין השים 2019 -2021 הם גרו בסירתם בארה"ב עד למכרית הסירה ושבו לשראל בחודש ספטמבר ב-2021. המוסד שלל את תושבותם של המערערעים לתקופה שמדצמבר 2012 ועד ספטמבר 2021 וגם את קצבת אזרח ותיק.

טענות הצדדים:

התובעים טענו שמרכז חייהם נותר בישראל: בבעלותם בית בארץ (ולא בחו"ל), ילדיהם חיו כאן, הם דיווחו על הכנסות ושילמו דמי ביטוח לאומי, והיעדרותם נבעה מצורכי עבודה ובהמשך ממגפת הקורונה שמנעה את שובם.

המוסד טען מנגד שיותר מ-13 שנים מרכז חייהם היה בחו"ל, ששם בוצעה כל הפעילות העסקית, ושהחברה הישראלית שימשה "צינור" להעברת כספים בלבד.

קביעת בית הדין:

בית הדין דחה את התביעה. נקבע כי תקופת השייט (כ-4-5 שנים) הייתה מסיבות אישיות ולא ניתן "לנתק" אותה מתקופת השהייה הכוללת — ומגורים ממושכים בחו"ל מסיבות אישיות שוללים תושבות.

עוד נקבע כי בעלות על בית בישראל אינה מלמדת בהכרח על זיקה.

בית הדין התייחס גם לשאלת עצם התשלום של ביטוח לאומי בישראל וההשפעה  על תושבות וקבע כי תשלום דמי ביטוח כשלעצמו אינו מספיק.

בית הדין המשיך וקבע כי הזיקה הכלכלית לישראל לא הוכחה, בין היתר משום שהתובעים לא ידעו לפרט את הכנסותיהם ולא זימנו לעדות את רוא החשבון.

נקודות חשובות שעולות מפסק הדין:

לבסוף נדגיש כמה נקודות חשובות שנקבעו בפסק הדין:

1.    פסק הדין ממחיש שתושבות אינה נקבעת לפי כוונה מוצהרת אלא לפי בחינה עובדתית מצטברת.

2.    שהייה ממושכת בחו"ל, גם לפנאי, עלולה לנתק תושבות גם כאשר נשמרים בית ומשפחה בארץ.

3.     המשך תשלום דמי ביטוח אינו "מבטיח" תושבות

4. פסק הדין מנגד יכול גם לחזק טענות מצד נישומים דווקא במס הכנסה להיעדר תושבות בישראל והיעדר חבות במס כלל. אומנם מדובר בשני חוקים שונים אך לא ניתן להתעלם מהשפעה של פסק דין כזה על התושבות גם לצרכי מס.

האמור אינו יעוץ מקצועי ואינו מחליף יעוץ ספציפי ומהווה אך ורק מידע כללי. ניתן לפנות למשרדנו ליעוץ מקצועי ספציפי.