פורסם פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה – עת"צ 46655-06-24 יצחק זאב סולובייצ'יק נגד המוסד לביטוח לאומי 

הסוגיה המשפטית שנדונה בפסק הדין:

האם מבוטחים המקבלים הכנסות מדמי שכירות למגורים מחוץ לישראל, שאינן מסווגות כהכנסה מעסק, חייבים בדמי ביטוח לאומי כאשר דיווחו עליהן במסלול הרגיל (סעיף 121 לפקודת מס הכנסה) – להבדיל מה"מסלול המיוחד" (מס מופחת של 15% לפי סעיף 122א)?

השאלה עלתה במסגרת בקשת המשכיר לאשר את תביעתו כתביעה יצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי.

עובדות

המערער, תלמיד ישיבה ובעל נכסי מקרקעין בשוויץ, דיווח על הכנסות שכירות לשנים 2012–2015 במסלול הרגיל, שילם מס בשוויץ ולא שילם מס בישראל בשל אמנת כפל מס. המוסד דרש ממנו תשלום דמי ביטוח לאומי בסך כ-29,000 ₪. המערער הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר נדחתה בבית הדין האזורי.

ההלכה הרלוונטית – עניין אולך (2022)

בית הדין הארצי כבר קבע בעניין אולך (עב"ל 60019-12-20) פה אחד: הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שאינה הכנסה מעסק פטורה מדמי ביטוח לאומי לפי סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי – בין אם דווחה במסלול הרגיל ובין אם דווחה במסלול המיוחד. המוסד לא ערער על הלכה זו לבג"ץ אך הוסיף לגבות דמי ביטוח.

הכרעת בית הדין הארצי

הערעור התקבל מכמה טעמים מרכזיים:

1. קיומה של "אפשרות סבירה" – בית הדין קבע כי קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה, לאור הלכת אולך המחייבת. הלכה זו לא בוטלה ולא מצא בית הדין טעם טוב לבטלה.

2. תחולת ההלכה – בית הדין דחה את טענת המוסד לתחולה פרוספקטיבית בלבד. ככלל, הלכה חלה גם רטרוספקטיבית, ולמוסד לא הייתה הלכה קיימת עליה יכול היה להסתמך. שאלה זו תוכרע בתביעה לגופה.

3. התנהלות המוסד – בית הדין ביקר קשות את המוסד, שחרף פסק דין אולך המשיך לזקוף חובות למבוטחים ולא עמד בהחלת הפרשנות. נקבע כי אין בזקיפת חוב (גם ללא גבייה פעילה) משום "חדילה" כדין.

4. הודעת החדילה – נדחתה. המוסד הגיש הודעת חדילה באיחור ניכר, כטענה חלופית בלבד, מבלי לחדול מזקיפת חובות. אין בחוק מקום ל"מעין הודעת חדילה" כאמצעי לסילוק על הסף.

חשיבות פסק הדין: הפסק מגן על ציבור מבוטחים ישראלים המשכירים נכסים בחו"ל, מחייב את המוסד ליישם את הלכת אולך גם רטרוספקטיבית ומדגיש את חובת הרשות לנהוג בתום לב ובשקיפות בהגשת הודעות חדילה.